שמואל קפלן – יהודי ציוני מאמריקה ותרומתו למשמר השרון
כיצד נוצר הקשר עם שמואל קפלן
לפי רחל נוימן (גינזבורג) בתו של צבי גינזבורג – שהיה חבר הקיבוץ. בשנת 1941 נסע אביה לארה”ב בעניין ענף הפרחים בקיבוץ . בנסיעה זו, לדבריה נוצר הקשר האישי של צבי עם שמואל קפלן ,שהיה יהודי ציוני. שמואל קפלן שומע מפי צבי על קיבוצו משמר השרון ועל הקשיים שאתם הקיבוץ מתמודד. שמואל יוצר קשר מארה”ב עם משמר השרון ותורם כספים לקיבוץ לבניית מבנה לבית הספר המקומי הנקרא “בית אסתר”– לזכרה של אשתו הראשונה.
בקיבוץ מכינים תוכניות לבנית מבנה לכיתות בית הספר.
קורות חייו
מתוך “דפים” 3.9.62 דברים לזכרו – “שמואל קפלן נולד ברוסיה ב-1882. בכל חייו יש משום קוו מנחה – נאמנותו הציונית והפועלית…. סיפוריו על ילדותו ובחרותו המרו לו מאד החיים. ברוסיה- השתתפות במאבקי הדור: אח”כ – הוויה פרולטרית בארה”ב ופעילות בתנועה: ניסיונות הגשמה – התנדבות לגדוד ותוכניות עלייה: טרדות יום ועולה של משפחה:
רק עם ראשית הזקנה הגיע לארץ: כאן ניסה כה וכה עד שהחליט – לקבוצה”.
בשנת 1942 מגיעים שמואל ורחל(אשתו השנייה) קפלן לביקור בארץ ישראל ושוהים בפתח תקווה אך אינם מבקרים בקיבוץ.
במכתב שנשלח מקיבוץ משמר השרון אל שמואל קפלן השוהה בפתח תיקווה, נכתב ששיחת הקבוצה מאשרת את קבלת תרומתו של קפלן לבניית כיתות בית ספר על שמה של אסתר גינזבורג ז”ל (אשתו הראשונה) וכמו כן יש במכתב סעיפים בהם מציינת ומאשרת שיחת החברים לשמואל קפלן לבנות לו ולזוגתו בית במשמר השרון.
באוקטובר 2.10.1942 נשלח המכתב מטעם משמר השרון ולהלן נוסח המכתב:
” שמואל קפלן
ב – פתח תקוה.
א.נ.
בהתאם להחלטת שיחת הקבוצה הרינו למסר לך את הסכמתנו לקבל ממך תרומת כסף בסך של 500 (חמש מאות) לא”י להקמת בנין בית ספר במקומנו על שם אסתר גינזבורג ז”ל
בתנאים כדלקמן:
- הבניין הנ”ל יישא את השם “בית אסתר” וישמש רק לצרכי הוראה. שנוי ייעודו ושמו אלה אפשרי רק בנטילת רשות ממך או מבא כוחך.
- הבניין הזה יכיל שלשה חדרי למוד ומרפסת, לפי התכנית שהוגשה לך על ידינו.
- מהסכום הנקוב לעיל יעמד לרשותך הסך של 50 (חמישים) לא”י לסדור טבלה ותמונה של אסתר גינזבורג ז”ל.
- ברשותך להוסיף גם טבלה ותמונה שלך.
- הסכום לבניין בית הספר יועבר לידינו במידה שיהיה דרוש לקנית חומרים ובניה. הקבוצה תמנה חבר, שיהיה אחראי כלפיך עבור סדור החומרים וההוצאה לפועל של הבניין .
- הבנייה תגמר לא יאוחר מ- 20 במרץ 1943.
- ברשותך לבוא, לבדך או עם אשתך – במקרה של נשואים – . ולגור בתנאים של הורי חברים.
- בזכותך לבנות עבורך על אדמת הקבוצה, במקום מתאים שייקבע על ידינו למטרה זו. בית מגורה של שני חדרים עם נוחיות. אחרי פטירתך הזכות בידי אשתך להשתמש בבניין כל ימי חייה ואחר כך עובר הוא לרשותנו בתנאי שישמש תפקיד ציבורי – תרבותי ויישא את השם “בית שמואל” : אין לנו רשות לשנות את השם הזה בלי הסכמת האפוטרופוסים על רכושך. כאשר לפי ההסכם יעבור הבית למשמר השרון אחרי מותו וישמש כבית ציבורי בקיבוץ.
- במקרה שיופרה על ידינו אחד התנאים הנ”ל הרשות בידך לדרש מאתנו את החזרת הסכום ועלינו להשיבו במשך 6 חדשים בלי כל טענות ומענות.
רחל ושמואל קפלן חוזרים לארה”ב ו”בית אסתר” נבנה ונחנך בשנת – 1944.
בתאריך לא ידוע, שמואל קפלן מודיע לקיבוץ שהוא תורם כספים לבניית חדר אוכל . גם לא ידוע לנו סכום התרומה. מה שכן ידוע שהיא הייתה משמעותית ושימשה זרז לקיבוץ לקבל את ההחלטה ב-1945 לבנות את חדר האוכל.
במאי 1946 מגיעים רחל ושמואל קפלן לביקור בקיבוץ לקראת טקס “יריית אבן הפינה ” לחדר האוכל שיתקיים בדצמבר . בביקור זה מציעים להם להישאר בקיבוץ במעמד של חברים.
במהלך הביקור נערכת מסיבה ונשלח מכתב לצבי גינזבורג השוהה בארה”ב ובו כתוב “הננו יושבים ברגע זה מסובים …בחדר האוכל של הילדים, באווירה טובה של מסיבת ערב שבת ומציינים את מאורע ההצטרפות של משפחת קפלן כחברים לקבוצתנו” …בוודאי תשאב עידוד רב מידיעה זו בניכר האמריקאי, ותמצא גמול במעשה זה שהנך היוזם העיקר שלו. ציון מאורע הזה קשור עם ההחלטה לבנות חדר אוכל בסייעו הפעיל של החבר קפלן”.
על המכתב חתמו כל חברי משמר השרון בחתימת ידם.
בעלון “דפים” מ – 17.1.47 מתפרסמת מגילת היסוד לבניין חדר האוכל ובה נכתב: ….ויזכרו במיוחד חברינו רחל ושמואל קפלן, אשר בהצטרפם מקרוב אלינו נתנו יד לבנין.
הזוג קפלן בונה את ביתם במשמר השרון, כפי שסוכם ב-1942.
ב – 1948 כאשר בניית חדר האוכל נמצאת בעיצומה בוחר הקיבוץ בשמואל כחבר שאחראי על הבניה ועל הקשר עם החברה הבונה “סולל בונה”.
ב – 1.10.1950 חגגה קבוצת משמר השרון באירוע אחד מרשים את מחצית היובל לקבוצה וחנוכת “חדר האוכל”. לאחר חנוכת מבנה חדר האוכל שמואל קפלן, ללא מנוי רשמי, הוא השומר על חדר האוכל. שומר על התנהגות נאותה של האוכלים, חברים וילדים , וכן דואג לשמירה על רהוט חדר האוכל ועל הדשא המרכזי שלפני חדר האוכל.
מתוך “דפים” 3.8.1962 “התייחסנו אליו, כאל כל “משוגעים לדבר אחד” במקצת , אך כיבדנו את עקשנותו ודבקותו בעניין הקרוב לליבו במיוחד, עד היום, בגבור אי סבלנותנו במהומה של חדר האכילה, אנו מזכירים את פעילותו הברוכה והבלתי נלאית”. אנחנו כילדים ונערים בקיבוץ פחדנו ממנו ומתגובותיו. (שנים רבות לאחר מותו עוד נשמרו כלליו)
בתאריך לא ידוע שוהים הזוג קפלן בארה”ב וחוזרים אחרי תקופה. בעלון “דפים” מתאריך 6.10.1961 מברכים את רחל ושמואל קפלן לשובם הביתה (לקיבוץ). ב.1962 עוזבת רחל את הקיבוץ. ושמואל נשאר בקיבוץ., שמואל קפלן נשאר בודד וערירי במשמר השרון ומבקש לעזוב את הקבוצה ולעבור לבית אבות.
מתוך הנחות יסוד לעיון בהסכם דו – צדדי חדש בין קפלן והקבוצה ,
“מתוך רצון להיענות לפנייתו של קפלן, אשר לעת זקנה נותר בתנאים מיוחדים ערירי במקום. מוכנה הקבוצה לסידורו בבית אבות ולכיסוי הוצאות קיומו שם בתנאים הבאים:
- הקבוצה תקבל על עצמה את מלוא ההתחייבויות הכרוכות בסידורו של קפלן בבית
אבות, אשר כפי שנתברר לצדדים בבירור מוקדם כוללות תשלום כניסה חד-פעמי 1250 ל”י ובתשלום דמי החזקה שוטפים , ששיעורם הנוכחי הוא סך 1860 ל”י לשנה ב – 2 תשלומים.
- מלבד ההתחייבויות הנ”ל תוסיף הקבוצה לספק לקפלן מצרכים בתחום צרכי המחיה
האחרים, שהקבוצה מספקת לחבריה ובגבולות תקציב המחיה לחבר המתאשר (מתאפשר) על ידיה מדי שנה ואשר בית האבות אינו מספק ליושביו.
- תמורת ההתחייבויות של הקבוצה יעביר קפלן לרשותה, מחוץ לסך 1000 (אלף) ל”י
במזומנים. את כל רכושו ונכסיו אשר לו במזומנים, בחובות ובמקרקעין וכן ימסור לה התמלוגים מכל מקור שהוא אם ואשר יקבל בעתיד.
שמואל קפלן הועבר לבית אבות בבת-ים.
מתוך עלון “דפים ” 3.8.1962 “החדשים האחרונים עברו עליו בחלאים, היה מהלך בשבילים ושואל לדרך למשמר השרון, ידע ליבו את מה שניבא… כאשר הועבר מביתו לא היה מסוגל להגיב כרצונו. אך מוסרים בערבו הראשון במוסד ניסה לפרוץ החוצה, לקבוצה בשארית הכרתו המעומעמת הצהיר מחדש על הבחירה”.
שמואל קפלן נפטר ביום 29.7.1962 ונקבר בבית הקברות בקריית שאול.
משמר השרון עמדה בהתחייבותה לשמואל קפלן שהבית בו התגורר במשמר השרון “ישמש בתפקיד ציבורי – תרבותי ויישא את השם “בית שמואל”.
המבנים ששמואל קפלן תרם כספים לבנייתם:
בית אסתר
שני המבנים של בית הספר המקומי, בית ישראל ובית אסתר, הוו את בית הספר המקומי במשך שנים רבות.
שני הבתים ניבנו בשנת 1943 ונחנכו בשנת 1944.
בשנת 1942 ביקר שמואל קפלן בארץ ישראל ושהה בפתח תקוה, ולא ביקר במשמר השרון. באותה עת מציע שמואל קפלן תרומה בסך -500 לירות ארץ ישראליות לקיבוץ במטרה לבנות בית – ספר מקומי שיקרא על שם אשתו הראשונה אסתר גינזבורג. שמואל קפלן לא מבקר במשמר השרון.
בית – אסתר הוקם ושימש כבית הספר של משמר השרון עד שילדי משמר השרון עברו ללמוד במשג”ב.
עם חלוף השנים הבית שימש כמחסן לשימושים שונים ועם הקמת בית הספר “הבית של תמר” חזר לשמש ככיתות לימוד.
בית קפלן
במכתב, שנישלח לשמואל קפלן ביום 26.10.1942 מודיעה משמר השרון לקפלן על הסכמתה לקבל את תרומתו. באותו מכתב, בסעיף ז’ נכתב “ברשותך לבוא, לבדך או עם אשתך במקרה של נשואים ולגור בתנאים של הורי חברים”.
בקיץ 1946 מגיעים רחל ושמואל קפלן לקבוצה לרגל טקס יריית אבן הפינה לחדר האוכל החדש שייבנה מתרומתו של שמואל .
בביקור זה התקבלו שמואל ורחל קפלן לחברות בקבוצה , שמואל היה כבן 65 בערך ורחל בת 50 .
בהסכם מ- 1942 בסעיף ח’ נכתב ,”בזכותך לבנות עבורך על אדמת הקבוצה, במקום מתאים שייקבע על ידינו למטרה זו, בית מגורה של שני חדרים עם נוחיות. אחרי פטירתך הזכות בידי אשתך להשתמש בבניין זה כל ימי חייה ואחר כך עובר לרשותנו בתנאי שישמש בתפקיד ציבורי – תרבותי ויישא את השם “בית שמואל”. קפלן בונה את ביתו ומסביב הבית הייתה חצר גדולה ובתוכה בריכת דגי נוי . עם פטירתו של שמואל קפלן ביום 29.7.1962 וכפי שנכתב, בהסכם עם הקיבוץ משנת ,1942 עבר ביתו לרשות משמר השרון. הבית שופץ, נוספו לו חדרים ומתחת למרצפות הותקנה מערכת חימום. הבית יועד לשמש בית תינוקות. בשנת 1983בהחלטת אספת קיבוץ הוחלט להסב את בית התינוקות לבית אבות סיעודי לחברי הקיבוץ.
ב – 1981 מוקמת בקיבוץ, לראשונה, ועדת קשישים. במהלך עבודתה העלתה הועדה לדיון את הצורך בקיום בית אבות סיעודי בקיבוץ.
ב – 1982 מתקבלת התפיסה שהקיבוץ צריך בית טיפולי עבור חבריו המתבגרים הסיעודיים.
באותה שנה ניבנה בית תינוקות חדש, מאחורי מבנה הנה”ח .
בראשית 1983 מחליטים שבית התינוקות יתפנה מבית קפלן למבנה החדש ובית קפלן יותאם לשמש כבית אבות סיעודי.
עוד בזמן הכשרת המבנה לתפקידו החדש הוכנס חבר, במצב קשה, לבית וכעבור כמה חודשים ניפטר שם.
מאז 1983 משמש הבית בתפקידו זה – בית סיעודי לחברים שבוחרים להיות מטופלים ולחיות את שארית חייהם בבית זה.
בנוסף לחברי הקיבוץ מטופלים בו גם אנשים מבחוץ.
שמו של הבית הסיעודי על שם “שמואל קפלן” יצא למרחוק ורבים מבקשים להיות מטופלים בו.
משמר השרון עמדה בהתחייבותה לשמואל קפלן שהבית בו התגורר במשמר השרון “ישמש בתפקיד ציבורי – תרבותי ויישא את השם “בית שמואל”.
חדר האוכל
בשנת 1946 תרם שמואל קפלן סכום, לא ידוע, לבניית חדר אוכל בקיבוץ. האדריכל זאב רכטר, תיכנן את מבנה חדר האוכל והמטבח, כמו כן הוטל עליו לתכנן גם את ריהוט חדר האוכל. בדצמבר 1946 נערך טקס “יריית אבן הפינה” למבנה בנוכחות רחל ושמואל קפלן וחברי הקיבוץ. במעמד זה התקבלו שמואל ורחל לחברות במשמר השרון. באוקטובר 1950, במסגרת חגיגות חצי יובל ליסוד קיבוץ “משמר” הוא קיבוץ משמר השרון בבקעת יבניאל התקיים גם טקס חנוכת חדר האוכל.
חדר האוכל ביום מסיבת חנוכת הבית
בניין המרפאה
בשנת 1948 תרם שמואל קפלן 1480 לא”י (לירה ארץ ישראלית) לבניית מרפאה בשיתוף קופ”ח בקיבוץ. ” קופת חולים” השתתפו -1350 לא”י (לירה ארץ ישראלית). המבנה כלל : חדר גדול חצוי בווילון המיועד לעבודת האחיות, חדר רופא וכן חדר ששימש כמרפאת שיניים ומחסן קטן. את החדרים חיבר חדר המתנה ארוך ובו ספסלים מעץ .” קופת חולים” תרמה את כל הציוד למרפאה בנוסף מצאנו מכתב בו נכתב שמשה גורפינקל תרם מכספו 650 ל“י. על קיר המרפאה תלתה “קופת חולים” לוח לכבוד תרומתו של שמואל קפלן.
מתוך “דפים” ו’ אדר תשי”ג / 21.2.1953 . “בימים אלה נפתחה בהצנע ובלי טקסים שבפומבי המרפאה החדשה בקבוצתנו ….זכורים לנו עוד מתמול שלשום סידורים מכבידים ומתקנים רעועים אלו, בהם היו מתענים בחום הקיץ ובזלעפות חורף הסגל הרפואי וציבור בצרכי – עזרתם. אכן רק התקווה לטוב מזה עמדה בצרתם להחזיק מעמד במלאכתם החיונית ולצפות לימים טובים מאלו…. לכן יישר כוחם של אלה ושמואל קפלן בתוכם שפעלו והפעילו והניעו את כל הגלגלים במרצם כי עז. הם העניקו לציבור ולעובדי השירות הרפואי המלווים אותנו כמעט למן יומנו הראשון בעמק חפר, – את המרפאה החדשה הבנויה לתפארת לטובת כל הצדדים ולתועלתם .כולם יעמדו על הברכה : הבה נברך ונאחל: “לבריאות במרפאה החדשה”.
עם פתיחת המרפאה האזורית ב-2006 נסגרה המרפאה בקיבוץ, המבנה משמש למטרות אחרות.
פתיחת המרפאה בשנת 1953
עומדים בפתח מימין גאולה ש. אסתר ב. וד”ר בנדר
עדו ליבנה
ארכיון הקיבוץ
