11.4.2021
זרקור על חבר הקיבוץ “הלוחם” מאיר באליק
נתבקשתי ע”י “בית הגדודים” באביחיל להעביר להם פרטים על חברי הקיבוץ שהתנדבו לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה .
ידעתי שמאיר באליק היה אחד מהמתנדבים שיצאו ממשמר השרון. מאחר ולא היתה לו משפחה בקיבוץ שתכתוב עליו עיינתי בתיקו האישי שבארכיון הקיבוץ והופתעתי לגלות שמאיר לחם בשתי מלחמות – מלחמת העולם השנייה ובמלחמת העצמאות של מדינת ישראל. על היותו לוחם במלחמת העצמאות לא ידעתי.
לאורך השנים, בערבי יום העצמאות, נהגנו להציג ולספר על המאבקים של ארגון ההגנה והפלמ”ח בשלטון הבריטי בארץ, לפני קום המדינה, וכן על ראשית מלחמת העצמאות. שמו של מאיר לא הוזכר אף פעם כלוחם במלחמת העצמאות. מהעיון בתיקו האישי הופתעתי לגלות שלחם בקרבות קשים במלחמה.
מאיר באליק נולד וגדל בגליציה המזרחית. כנער דתי לא למד הרבה ומגיל צעיר יצא לעבודה לעזור בפרנסת המשפחה. כנער הצטרף אל התנועה החלוצית “גורדוניה” ויצא לחוות הכשרה לקראת עליה לארץ-ישראל. בשנת 1939 עלה לארץ והצטרף לגרעין “גורדוניה בוסיליה” ששכן במושבה פתח–תקווה.
עם תחילת מפעל הגיוס לצבא הבריטי, במלחמת העולם השנייה, הוא מתנדב בשנת 1941, עוד בהיותו בפתח-תקווה. מאיר מוצב לגדוד השני, בו חיים לסקוב מפקד מחלקה (לימים רמטכ”ל). בשנת 1941 מצטרף הגרעין לקבוצת משמר השרון.
תחילה עסק הגדוד בעיקר באימונים ובשמירה על מתקנים צבאיים.
בשנת 1943 עבר הגדוד לצפון אפריקה להלחם בצבא הגרמני. עם הקמת הבריגדה היהודית בשנת 1944 מצורף הגדוד לבריגדה היהודית. עם הגדוד והבריגדה כולה הוא משתתף בכיבוש איטליה, מאיר נודע כאחד הצלפים הטובים בבריגדה. לאחר המלחמה נשארו חיילי הבריגדה, ומאיר בתוכם, באירופה ועזרו בהצלת שארית הפליטה היהודית, שיקומם הפיזי והנפשי ופעילויות שונות לעלייתם לארץ ישראל.
ב – 1946 משתחרר מאיר מהשרות בצבא הבריטי ומגיע ישירות למשמר השרון. בקיבוץ הוא מתערה בחברה ובעבודה. עיקר עבודתו עזרה לחצרן.
עם פרוץ מלחמת העצמאות ב – 30 בנובמבר 1947, למחרת החלטת “ארגון האומות המאוחדות” על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, המלחמה החלה למעשה בירושלים כשהערבים החלו לירות ביהודים .
מאיר שאיננו חייב בגיוס, מתנדב שוב ומתגייס לצ.ה.ל שזה עתה קם. מאיר מוצב בחטיבת “אלכסנדרוני” (על שם נחל אלכסנדר) של ארגון ה”הגנה”. חטיבה זו היא אחת מארבע חטיבות חיילות השדה של ה”הגנה”.
חטיבת אלכסנדרוני הופקדה על כל המרחב שבין מבואות חיפה בצפון ועד לגוש דן בדרום. במסגרת זו נילחמה החטיבה בקרבות רבים בכיבוש כל המרחב הזה. החטיבה השתתפה גם במבצע “נחשון” – פריצת הדרך לירושלים.
עם התרחבות הקרבות דרומה בנובמבר 1948 מועברת החטיבה לחזית הדרום ומשתתפת בקרבות הקשים סביב “כיס פלוג’ה” מול הצבא המצרי הנצור שם.
בקרב שנערך ב – 23 בדצמבר 1948 על “עירק אל מנשיה” כחלק מקרבות “כיס פלוג’ה” היו לחטיבה אבדות כבדות.
לקראת סוף המלחמה ב – 1949 משתתפת החטיבה במבצע ” יצוב”, שהיה חלק ממבצע “עובדה”, שבו כבשה את עין-גדי, מצדה ושטחים בהר חברון.
לא מצאתי באילו קרבות השתתף מאיר אבל ניתן לשער שהשתתף בקרבות רבים במהלך השנים 1948 ו – 1949,
מאיר סיפר לאיציק אלינזון, כשעבדו יחד ברפת לאחר שיחרורו, על הקרבות הקשים סביב “כיס פלוג’ה” בהם השתתף.
עם סיום המלחמה חוזר מאיר לקיבוץ שלם בגופו ובנפשו, הוא עבד תחילה ברפת, אח”כ עבר להיות חצרן ובסוף עבד בלול.
זה האיש שחי ביננו שנים רבות ואנחנו, בני הדור השני בקיבוץ, לא ידענו על פעילותו הרבה במלחמת- העצמאות.
אני מקווה שהארתי, באור קטן, את האיש הצנוע, מאיר באליק שחי ביננו בגפו ואולי בשל כך לא הכרנוהו ולא ידענו על חלקו במלחמת העצמאות הוא בצניעותו לא סיפר זאת.
עדו ליבנה, ארכיון הקיבוץ
מאיר באליק בבריגדה
